את דניאלה הכרנו דרך הארגון: "הגשמת משאלה" או "Make A Wish" נשמע מוכר?





דניאלה ואני נפגשנו ממש במקרה, כמו שקורים כל הניסים הקטנים בעולם,
היא ביקשה להיות נסיכה, ואני ביקשתי לשמח.

דניאלה בילתה זמן ממושך עד שהחלימה בבית החולים,
כשלידה אמא חד הורית, אח הגדול ממנה בשנתיים,
סבא וסבתא השומרים עליה ועל אמה ואחיה, באהבה גדולה.

דניאלה ביקשה להיות לנסיכה ליום אחד.
תאמנו את כל הפרטים הקטנים,
ובבוקר יום שלישי, קיבלתי טלפון שאמר שהם בדרך,

התרגשתי מאד לקראתה כאילו היתה זו הפעם הראשונה,
שאני חוגגת יום הולדת לילדה שחלומה להפוך לנסיכה.

 חיכיתי בקוצר רוח לבואם,הדלקתי את כל הנרות, פיזרתי ענני בושם נעים,
לבשתי שמלה לבנה, בדקתי שהמתנה שהכנתי,
הכתר המלכותי - יושב טוב על הכרית הקטנה שתפרתי.


המשפחה הגיעה בלימוזינה שנהגה התנדב באותו יום להסיע את
דניאלה ואת משפחתה.

ממנה יצאה ילדה קטנטנה ונרגשת, היא כמעט לא דיברה,
ורק קיבלה בחיוך שמח, ובהתרגשות גדולה את תשומת הלב שכולם הרעיפו עליה.



הלבשנו אותה בשמלת נסיכה שקיבלה מהאמותה, והכתרנו אותה לנסיכה
עם הכתר שלמעלה. דניאלה נראתה מאושרת, והכוכבים שזרחו מחיוכה
החווירו את האורות שהחזיר הכתר הקטן שהיה מונח על ראשה.

החיוכים וההתרגשות שזרחו מפניהם של בני משפחתה,
הדמעות שנמחו בהסתר, סיפרו סיפור עצוב שסופו טוב.

אני מקווה שדניאלה שומרת על הכתר ששמחתי כל כך לתת לה,
הלוואי והוא ידע לשמור עליה וירחיק ממנה רוחות רעות כל חייה :)

דניאלה החלימה, וחזרה להיות ילדה רגילה ומאושרת, לפעמים אני רואה אותה בפייסבוק שלי :)
 ניסים קטנים, לפעמים מגיעים אלינו ומאפשרים לנו לעצור, ולראות את הצד הבהיר של החיים.

אם יש לכם סיפור יום הולדת מרגש, כתבו לי 
ל-  כאן

באהבה
מיכל